אחד הקשיים הגדולים של עמותות שאני מכירה ממש מקרוב הוא הקושי "למכור" את עצמן. זאת אומרת, העמותה יודעת מה היא עושה אבל ממש קשה לה להציג את זה. העשייה שלנו מתקיימת, לפעמים כמעט מעצמה, לפעמים אנחנו מצליחות יותר, לפעמים פחות. אבל בתוך כל העשייה קשה להרים את הראש ולהסתכל על הדברים בצורה אסטרטגית:

האם מה שאנחנו עושות ברור לכולם? האם אנחנו מצליחים להעביר את המסר של העשייה שלנו למול הבעיה החברתית – בצורה הטובה ביותר? האם דרך ההצגה שלנו מתמקדת בדברים החשובים? האם ההצגה שלנו בכלל אפקטיבית?

כיוון שזהו נושא שיווקי לכל דבר ועניין, אני מציעה לבדוק קודם כל שני דברים:

1. מי נמצא בצד השני?

ברור שדרך הפנייה שלנו תהיה שונה אם אנחנו פונות לצעירות בנות 15, לעומת גברים בני 50, אם אנחנו כותבים או אם אנחנו מדברים, אם אנחנו יוצרות קשר ראשוני במייל או כותבות בקשה לתמיכה מתחדשת. ההבנה של קהל היעד שאליו הסיפור שלנו מבקש להגיע היא ההתחלה של הכל. דעו את הקהל שלכם, מה מאפיין אותו, איפה הוא נמצא, מה מעניין אותו, מה חשוב לו, מה מחבר אותו אליכן.

2. מה חשוב לי לאמר לו או לה? או במילים אחרות: מהו המסר?

נסו להגדיר בשתי שורות את המסר המרכזי שלכם, לא רק מה אתם עושים אלא מה אתם רוצים שהקהל ידע עליכם ומה אתם רוצים שיחשבו עליכם: אנחנו עמותה ותיקה ומוכרת, אנחנו ארגון חדשני וממזרי, אנחנו יוזמה טכנולוגית יוצאת דופן, אפשר לסמוך עלינו, אף אחת לא עושה את מה שאנחנו עושות ועוד ועוד. 

אחרי שתדעו לענות על שתי הנקודות האלה, התחילו להתמקד בסיפור עצמו. יש המון מידע ותוכן בנושאי Storytelling ברשת והרבה מומחים שמלמדים את זה ושווה לעקוב אחריהם, אבל אני חושבת שלספר סיפור של עמותה דורש משהו קצת אחר.

סיפור טוב של עמותה צריך לשלב בין נתונים יבשים כמו בעיה, עובדות, מספרים ומומחיות – לבין רגש. אז הנה כמה נקודות לשים לב אליהן ולשלב בסיפור הארגוני שלכן:ן