ניהול קהילות זה הכי פיתוח משאבים שיש!

כל ארגון חייב בסיס רחב של תומכים ככל האפשר, כדי לקדם את השינוי החברתי שהוא רוצה לראות. נכון? (נכון!). אז ברור שקהילה או קהילות הן הכלי הכי חשוב בעבודה הציבורית שלכן ובניסיון להביא לשינוי חברתי. בלי קהילה שתומכת בפעילות שלכם יהיה לכם קשה מאד לבצע את השינוי הזה.

קהילות יכולות להיות מגוונות מאד: קהילת מקבלי השירות שלכם, קהילת בוגרים, קהילת מקבלי החלטות, קהילת "הורים של.." או "ילדים של..", קהילת ממליצים ואוהדים שלכם, קהילה תומכת מבחינה כלכלית ועוד ועוד. קהילות יכולות להתקיים באוף-ליין, כלומר במפגשים פיזיים קבועים, או באון-ליין באמצעות רשתות חברתיות או קבוצות – והכי טוב זה שהן תתקיימנה בשני האפיקים האלה במקביל.

חשוב להבדיל בין קבוצה לבין קהילה. לחברי קבוצה יכולים להיות מאפיינים דומים או תחומי עניין משותפים, אבל הם לא יראו את עצמם חלק מקהילה במובן המהותי של הדברים. קהילה טובה  תייצר אצל חבריה וחברותיה תחושת שייכות וערך שהם לא יכולים למצוא במקומות אחרים. מה שמבדיל קהילה משמעותית מקבוצה בפייסבוק למשל הם שני דברים מרכזיים, שאותם אתם חייבים להגדיר מראש בתהליך בניית הקהילה שלכם:

  1. איזה ערך אני נותנת לחברי הקהילה?
  2. איזה ערך אני רוצה לקבל מחברי הקהילה?

אם לא תתנו ערך אמיתי לחברי הקהילה שלכם – היא לא תחזיק מעמד וסביר שחבריה לא יישארו שם ולא ירצו לפעול עבורכם לאורך זמן.

דוגמאות לערך אמיתי שאתם כארגון יכולים לתת יכולות הן למשל: לסייע לבוגרים שלכם במציאת עבודה, לפרסם שירותים או מוצרים שלהם כדי לקדם אותם כלכלית, לתת מידע ייחודי ואיכותי או תוכן מקצועי שהם לא יכולים לקבל בשום מקום אחר, לשמש זירת היכרויות ומפגשים לפיתוח מקצועי או אישי וכו'.

אבל אני, מה יצא לי מזה?

  • קהילה יכולה להעלות מודעות לנושא שאתם עוסקים בו באמצעות פעילות בשטח או ברשתות החברתיות. חברותיה וחבריה יכולים להדהד מסרים שלכם ברשתות, לחתום על עצומות ואפילו להפגין במחאה בכניסה לכנסת, בשכונה שלהם ועוד. קהילה טובה תקדם את המוניטין הציבורי שלכם, כי אכפת לה וחשוב לה לעזור. תודו שקהילה זה פשוט משאב מעולה!
  • קהילה יכולה לעזור לכם לבצע חלק מהפעילות שלכם בצורת התנדבות באופן חד-פעמי או קבוע, אבל תסכימו איתי שמעבר לעובדה שהתנדבות חוסכת לכם כסף בתפעול השוטף – היא גם מקדמת את הערך של העמותה בעיניי המתנדבים וחבריהם. ויש לזה ערך עצום עבור כל ארגון.
  • קהילה מוצלחת יכולה לסייע לכם בפתיחת דלתות ולהגיע לאנשי מפתח או מקבלי החלטות, כי בישראל כולם מכירים את כולם ואם תשאלו מישהי אם היא יכולה לחבר אתכם למישהו אחר, סביר להניח שתקבלו תשובה מפתיעה (או לפחות קצה של חוט להתחיל ממנו).
  • קהילה יכולה לקחת חלק בקבלת החלטות ארגוניות שונות, אם זה משהו שמתאים לכם. ככל שהקהילה יותר מעורבת בעשייה שלכם – הלגיטימציה שלכם גדלה. 

אם החלטתן להקים קהילה אני ממליצה לקחת בחשבון כמה נושאים חשובים לפני שאתם מתחילים:

  1. הקמה של קהילה דורשת פיתוח ותכנון אסטרטגי רציניים לפני שיוצאים לדרך: מיהם חברי הקהילה, מי לא יכולים להחשב חלק מהקהילה, מה ניתן להם, מה חשוב להם בחיים, מה נרצה שהקהילה תיתן לנו, איפה היא תתנהל, מי ינהל אותה, מה יהיה סדר היום/שבוע/חודש שלה ועוד ועוד. בקיצור, חייבות להשקיע הרבה בתכנון לפי שיוצאים לדרך.
  2. קהילה דורשת ניהול ותחזוקה באמצעות מישהי או מישהו שאחראים על הנושא באופן קבוע, עם תכנית עבודה, מטרות, יעדים וכל הבלגן הזה. לנהל קהילות זה מקצוע וזה דורש הרבה עבודה. מה שאומר שזה כרוך בעלויות של משאבים כמו כסף, זמן, אנרגיה וכו'.
  3. קחו בחשבון שכדי שקהילה תניב לכם את הפירות הרצויים ידרש לשם כך הרבה זמן, לפעמים אפילו שנתיים עד שקהילה מתחילה לעבוד בשבילכם בחזרה. אז קחו נשימה, זו ריצה למרחקים ארוכים שלא תמיד רואים את התוצאות שלה בטווח המיידי אבל היא לגמרי שווה את זה! 
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
חגית שמלי
חגית שמלי

מזה כעשור מתמחה בפיתוח משאבים, ניהול שותפויות וקשרי קהילה בארגוני חברה אזרחית. אשמח לעשות זאת בשבילכם:

רוצים לדבר על זה?

כתבו אלי:

בואו נדבר דילוג לתוכן