כל ארגון חייב בסיס רחב של תומכים ככל האפשר, כדי לקדם את השינוי החברתי שהוא רוצה לראות. נכון? (נכון!). אז ברור שקהילה או קהילות הן הכלי הכי חשוב בעבודה הציבורית שלכן ובניסיון להביא לשינוי חברתי. בלי קהילה שתומכת בפעילות שלכם יהיה לכם קשה מאד לבצע את השינוי הזה.
קהילות יכולות להיות מגוונות מאד: קהילת מקבלי השירות שלכם, קהילת בוגרים, קהילת מקבלי החלטות, קהילת "הורים של.." או "ילדים של..", קהילת ממליצים ואוהדים שלכם, קהילה תומכת מבחינה כלכלית ועוד ועוד. קהילות יכולות להתקיים באוף-ליין, כלומר במפגשים פיזיים קבועים, או באון-ליין באמצעות רשתות חברתיות או קבוצות – והכי טוב זה שהן תתקיימנה בשני האפיקים האלה במקביל.
חשוב להבדיל בין קבוצה לבין קהילה. לחברי קבוצה יכולים להיות מאפיינים דומים או תחומי עניין משותפים, אבל הם לא יראו את עצמם חלק מקהילה במובן המהותי של הדברים. קהילה טובה תייצר אצל חבריה וחברותיה תחושת שייכות וערך שהם לא יכולים למצוא במקומות אחרים. מה שמבדיל קהילה משמעותית מקבוצה בפייסבוק למשל הם שני דברים מרכזיים, שאותם אתם חייבים להגדיר מראש בתהליך בניית הקהילה שלכם:
אם לא תתנו ערך אמיתי לחברי הקהילה שלכם – היא לא תחזיק מעמד וסביר שחבריה לא יישארו שם ולא ירצו לפעול עבורכם לאורך זמן.
דוגמאות לערך אמיתי שאתם כארגון יכולים לתת יכולות הן למשל: לסייע לבוגרים שלכם במציאת עבודה, לפרסם שירותים או מוצרים שלהם כדי לקדם אותם כלכלית, לתת מידע ייחודי ואיכותי או תוכן מקצועי שהם לא יכולים לקבל בשום מקום אחר, לשמש זירת היכרויות ומפגשים לפיתוח מקצועי או אישי וכו'.
אבל אני, מה יצא לי מזה?
אם החלטתן להקים קהילה אני ממליצה לקחת בחשבון כמה נושאים חשובים לפני שאתם מתחילים:
מזה כעשור מתמחה בפיתוח משאבים, ניהול שותפויות וקשרי קהילה בארגוני חברה אזרחית. אשמח לעשות זאת בשבילכם: